התערוכה "שורשים וצמיחה" מתמקדת בנקודת החיבור בטורקיה בין העולם המוסלמי המסורתי לבין המערביות המודרנית שחדרה אליה, ומשקפת מבט ביקורתי ונוסטלגי אל אנטוליה הטרום-תעשייתית.

טורקיה משתרעת על פני שתי יבשות: אירופה ואסיה. תרבותה משקפת תהליך היסטורי של מיזוג מזרח ומערב.  החיבור בין שתי התרבויות, המוסלמית והיוונית-נוצרית, הוא תהליך בן  מאות שנים שהחל במאה ה-11 עם הכיבוש המוסלמי של המרחב. בספר מסעות עות'מאני מהמאה ה-17, מתוארות האמנות והאדריכלות הטורקית באנטוליה כצירוף של שני סגנונות: מוסלמי ונוצרי-אנטולי.

במאה העשרים נוסף לתהליך מיזוג זה פן חדש: המעבר מהשלטון הסולטאני של האימפריה העות'מאנית לרפובליקה של מדינת לאום (1922). מעבר זה ניתק את טורקיה מהתרבות המסורתית שלה. המרקם החברתי, התרבותי והפוליטי של המדינה שנוצר מחדש, פנה לעבר הערכים המערביים. האמנות המערבית, שכבר חדרה לאימפריה העות'מאנית במאה ה-19, גברה על האמנות המסורתית והייתה למרכז העשייה והתרבות במדינה. האמנויות המסורתיות, כגון איור מיניאטורות, קליגרפיה, אריגת שטיחים, ורקמה  לא ננטשו לחלוטין אלא שרדו במחלקות לאמנות במוסדות האקדמיים כמו גם בבתי ספר ציבוריים. אולם, זהותה האמנותית הבינלאומית של המדינה עוצבה על ידי האמנות האירופית. בימינו, החיבור בין שני העולמות עומד עדיין בלב הדיון הציבורי, הפוליטי והתרבותי.

היצירות העכשוויות בתערוכה, פרי עבודתם של שבעה אמנים טורקים: גוּלֱצִ'ין אַקְסוֹי, פַתִיח אַידוֹדוֹ, נֵזּאקֶאט אֶקִיגֵ'י, מֶמֶד אַרדֶנָר, סֶדּה הֶפְּסֵב, סִיבַּל הוֹרָדָה וסֶבַל שֶׁנָז', מבטאות קשר לעבר ולמסורת הטורקית. חלקן אף משתמשות בטכניקות טיפוסיות לטורקיה שהיו בשימוש מאות שנים, כמו אריגה, רקמה או קליגרפיה. לצדן בתערוכה: שמונה שטיחי קילים עתיקים ונדירים, עבודות רקמה טורקית מסורתית ודפי קליגרפיה. המוצגים העתיקים, שהושאלו מאוספים פרטיים ומאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים, משקפים את המלאכות המסורתיות.

התערוכה מוצגת במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח הממוקם במסגד עות'מאני, טיפוסי לאדריכלות הטורקית, והיא מחברת את המוזאון לשורשיו.  נושא התערוכה – הקשר בין המסורתי לעכשווי – תואם את רוחו של המוזאון מאז הקמתו, בהציגו ובהדגישו את  הדיאלוג ואת המפגש של עבר והווה, מזרח ומערב בתרבות האסלאם.  תודה לאמנים ולאספנים על השאלת העבודות לתערוכה, תודה מיוחדת למירי בן-משה שהגתה את הרעיון וליוותה את תהליך מימושו בתערוכה שלפנינו.

אוצרות התערוכה:טוצ'ה ארל שרון לאור-סירק